שאלות ותשובות על חשיבות המחאה:
שאלות ותשובות על חשיבות המחאה:
מדוע כל אחד חייב למחות?
ברור, איפוא, שאין להתפלא על יהודי המחוה דעה על מה שצריך להיות בארץ ישראל למרות שיש לו בה רק על אמה על אמה; וגם אם אין מצייתים לו - לא זו בלבד שהוא זכאי לחוות דעה, אלא, אדרבה, אם הוא שותק הרי הוא נושא באחריות על כל הדברים הנעשים שם וידועים לו מבלי שיגיב עליהם. (פורים תש"ל)
האם המחאה צריכה להיות בשם חב"ד?
במענה לצאגו"ח ששאלו האם לצאת בקמפיין על שלימות הארץ בשם חב"ד, ענה הרבי: א. על צאגו"ח ובתי חב"ד להתעסק בזה. ב. לפעול בגלוי בשם חב"ד. ג. ברכה. (גליון בית משיח 198, עמ' 48)
אם מחאה לא תעזור בין כה וכה, מדוע להתאמץ לשווא?
וכמדובר כמ"פ, שאע"פ שלא רואים תועלת במחאות, וא"כ מה יעזור עוד מחאה ועוד דיבור וכו', ואדרבה: מכיון שזה לא יועיל, אזי זה בגדר של דברים בטילים ח"ו, מכיון שהדברים אינם משיגים את תכליתם וכוונתם, עאכו"כ כאשר יכולים לדבר בזמן זה על דברי תורה והתעוררות ביראת-שמים וכיו"ב - א"כ זה גם ענין של היפך התועלת וכיו"ב, אבל אין כל ברירה, ובפרט ע"פ ציווי התורה שהם שני ענינים שונים: הענין של "הוכח תוכיח" הוא ציווי אחד, ואם הוא יצליח אח"כ או לא - זה תלוי בהקב"ה, אבל עליו מוטל הציווי של "הוכח תוכיח". (ש"פ במדבר תשל"ט)
אבל ביבי נתניהו אומר שלא תהיה מדינה פלשתינית?
וכאמור שלא משנה מה שהיהודים חושבים ואומרים ומסבירים את זה אלא איך שאוה"ע מפרשים זאת, והם מפרשים זאת שמדובר אודות תכנית שסופה מסירת חלקים מארץ-ישראל בפועל והקמת מדינה פלסטינאית. (יו"ד שבט תשנ"ב)
אבל גם ככה לא בטוח שתקום מדינה פלסטינית?
וכאמור לעיל, שעל-כל-פנים מצידי - ובודאי שזוהי דעתם של כל הנמצאים כאן - פסק-דין ברור הוא בשולחן ערוך שבכל מקום שנמצאים יהודים, הן בארץ הקודש והן בחוץ-לארץ, כאשר שומעים שעכו"ם "ממשמשים לבוא", אפילו כשהם באים רק "על עסקי תבן וקש", ואפילו כשזה רק ספק וספק-ספיקא (וכאמור לעיל, שלצערינו המצב כעת הוא שזה לא ספק אלא ישנה ידיעה ברורה, ובפרט שראו בפועל יותר משלש פעמים עם מי יש לנו עסק) - הדין הוא ש"יוצאים עליהם בכלי-זיין כו', שמא ילכדו העיר ומשם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם", עם כל האחריות הכרוכה בזה. (מוצ"ש אחרי תשל"ח)
אתם לא נורמלים! עד שיש בארצות הברית ידיד טוב לישראל, אתם רוצים להרוס את זה?
וכל התירוצים שתירצו (שזה יפריע לשלום וכו') - הוכח שזה בדיוק להיפך, שזו הדרך היחידה להבטיח את הבטחון, על-ידי-זה שידעו שהיהודים החליטו "לעמוד על נפשם". - לא כפי שהיה בעבר [ - בזמן השואה, רחמנא ליצלן], שאף-על-פי שהיו ידיעות ברורות שאפשר להפציץ את מסילות הברזל ובכך להפסיק (ועל-כל-פנים - להמעיט) את נסיעת הרכבות למחנות, והיו כאלו שידעו את האמת ולחצו על רוזוולט, נשיא ארה"ב דאז, שיצווה לעשות כן, ואז באו יהודים והשתיקו את הענין בטענה שאסור ללחוץ על נשיא ארה"ב כיון שכתוב "אל תתגרה בגוי קטן"! וביניהם היו גם רבנים שקיבלו דיווח מסולף על המצב, ולכן טענו שעל-פי דין אסור להסתכסך עם וושינגטון! ...ולצערנו, ישנם כמה ממנהיגיהם ומתלמידיהם שיש להם גם כיום השפעה על ההנהגה כאן ובארץ ישראל, ואינם מתביישים ומנצלים את השפעתם באותו אופן שנצלו אותו אז. וכשבאים אליהם בטענה "ראו מה פעלתם בעבר בדרך זו, והרי כל התעניות שתתענו לא יספיקו כדי לכפר על מה שגרמתם ע"י השפעתכם שלא לאמר אף מילה נגד וושינגטון, ועל כן לפחות היום הכבדו ושבו במקומכם"! - לא רק שאין הם שומעים כלל, אלא אדרבה: ממשיכים בדרך של "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו". (מוצ"ש בחוקותי תשל"ח)
