דעת תורה בעניין ניהול מו"מ עם גויים על ארץ ישראל:
על הפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" מפרש רש"י: "אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם (שלכאורה מדוע צריך להתחיל מפסוק זה, הרי הוא מופיע בחומש שמות, ואף לא בתחילתו?! אלא הטעם ע"ז שהי' צריך להתחיל את התורה מ"החודש הזה לכם" הוא:) שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל (היינו: שאע"פ שיש מצוות כבר לפנ"ז בחומש בראשית, מ"מ, במצוה זו "נצטוו ישראל", שאת המצוה הזו נצטוו כשנהיו ישראל, כשנעשו לעם [שלפי שיטת ר' יצחק ורש"י זוהי המצוה הראשונה שנצטוו בה ישראל] ותמיהה זו [למה לא פתחה התורה ב"החודש"] מובנת מעצמה - אף ללא ר' יצחק - שהרי כל "בן חמש למקרא" מבין בפשטות שמכיון שהתורה ענינה להורות לבני ישראל כיצד להתנהג, ממילא התורה צריכה לפתוח במצוה הראשונה).
ומה טעם פתח בבראשית? משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים (שדוד המלך לא אמר מילים משל עצמו, אלא משל הקב"ה, שהקב"ה הגיד כח מעשיו לעמו, שהעביר לרשותם של בני ישראל את נחלת הגויים, שהיתה של הגויים, וכפי שממשיך שם:) שאם יאמרו אומות העולם (היינו, שלאו דווקא שיטענו, אלא יתכן שיטענו - "שאם") לישראל: לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה אומות. אומרים להם (שיהודים אסור להם להתפעל מהגוי, אבל לאידך, לא רבים אתו אלא מסבירים לו בשכל פשוט, ששכל פשוט נובע מאמונה פשוטה בקב"ה, שהוא ברא את העולם, שאמונה זו נמצאת אצל הגויים באופן מקיפי ומזה נובעת טענתם, שעליה עונים בני ישראל) כל הארץ (וכל העולם כולו) של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
(מתוך דברי הרבי מלובביץ' מלך המשיח שליט"א - מוצש"פ בראשית תש"מ)
